אפשר לעשות בדיקת דם במקום מי שפיר?
לא כהחלפה, אבל כן כשלב שאצל רוב הנשים מייתר את הצורך להמשיך לבדיקה פולשנית. ההחלטה עצמה היא של הרופא המטפל. בדיקת דם מסוג NIPT היא בדיקת סקר: היא מעריכה סיכון מדגימת דם של האם, בלי מגע עם ההיריון. מי שפיר היא בדיקה אבחנתית: היא קובעת אבחנה ודאית, אך פולשנית וכרוכה בסיכון קטן. בפועל בדיקת הדם מצמצמת מאוד את מספר הנשים שמגיעות לדיקור, ומי שקיבלה בה סיכון נמוך לרוב לא תזדקק לו. אך אם התקבל סיכון מוגבר, או אם מלכתחילה מחפשים תשובה על מצבים שבדיקת הדם אינה בודקת, מי שפיר נשארת הבדיקה שקובעת.
מה כל אחת באמת נותנת
| בדיקת דם, NIPT | מי שפיר | |
|---|---|---|
| מה זה | בדיקת סקר, הערכת סיכון | בדיקה אבחנתית, קובעת |
| איך | דגימת דם רגילה מהזרוע | דגימה מנוזל השפיר, בפרוצדורה פולשנית |
| מתי | החל משבוע 10 | בדרך כלל החל משבוע 16 |
| סיכון להיריון | אין מהבדיקה עצמה | סיכון קטן, נמסר על ידי הרופא המבצע |
| מה מקבלים | סיכון נמוך או מוגבר | אבחנה |
| היקף | המצבים שנכללו בסקר שנבחר | ניתוח כרומוזומלי מלא, ולפי הצורך בדיקות נוספות |
איפה בדיקת הדם באמת מחליפה
היא מחליפה את ההמתנה. משבוע 10 אפשר לקבל מידע משמעותי, במקום להמתין לשבוע 16 ומעלה.
היא מחליפה את הצורך לבחור בין חוסר ידיעה לבין פרוצדורה פולשנית. לפני שהיא הייתה קיימת, אישה עם סיכון מוגבר בסקר הביוכימי עמדה מול החלטה קשה. היום יש שלב ביניים.
היא מצמצמת מאוד את מספר הדיקורים. רוב הנשים שעושות בדיקת דם ומקבלות סיכון נמוך אינן מגיעות לבדיקה אבחנתית בכלל.
איפה היא לא מחליפה, ואסור לטשטש את זה
בדיקת דם מנתחת DNA שמקורו בשליה ונמצא בדם האם, ולא תאים של העובר עצמו. ברוב המוחלט של המקרים השניים זהים, אך לא תמיד: יש מצבים שבהם השליה שונה מהעובר, ויש מצבים שבהם DNA של האם עצמה משפיע על הקריאה. לכן ממצא בבדיקת דם הוא חשד שמחייב אימות, ולא קביעה. זו אינה זהירות משפטית אלא התוויית השימוש של הבדיקה.
בנוסף, מי שפיר בודקת דברים שבדיקת דם אינה בודקת כלל: ניתוח כרומוזומלי מלא, ולפי ההפניה גם בדיקות ברזולוציה גבוהה יותר. לכן כשמחפשים תשובה רחבה מהסקר, הבדיקה האבחנתית היא זו שנותנת אותה.
מתי עדיין הולכים למי שפיר
- כשהתקבל סיכון מוגבר בבדיקת דם או בבדיקת סקר אחרת, ויש צורך באימות לפני החלטה.
- כשיש ממצא באולטרסאונד או בסקירת מערכות.
- כשקיים סיכון גנטי משפחתי ידוע שדורש בדיקה ממוקדת.
- כשרוצים תשובה על מצבים שבדיקת הדם אינה בודקת.
ההחלטה הזו היא רפואית, ומתקבלת עם הרופא המטפל ועם יועץ גנטי, לא על סמך אתר.
מה אנחנו אומרים בשיחה
שזו אינה שאלה של "מה יותר מדויק" אלא של איזו שאלה את שואלת. אם את רוצה להעריך סיכון מוקדם, בלי סיכון ובלי המתנה, בדיקת הדם עונה על זה טוב מאוד. אם את צריכה תשובה חד משמעית, רק בדיקה אבחנתית נותנת אותה.
ומה שאנחנו לא נגיד לך: שהבדיקה שלנו מייתרת את מי שפיר. היא לא, ומי שאומר לך אחרת מוכר לך משהו.
אם אעשה בדיקת דם, לא אצטרך מי שפיר?
ברוב המקרים לא, אם התקבל סיכון נמוך. אבל זו אינה הבטחה: ההחלטה תלויה בתוצאה, בממצאים אחרים בהיריון ובהמלצת הצוות המטפל.
בדיקת דם מדויקת פחות ממי שפיר?
היא בדיקה אחרת, לא פחות מדויקת באותו דבר. במצבים שהיא בודקת היא מדויקת מאוד, אך היא מעריכה סיכון ואינה קובעת אבחנה.
אפשר לעשות רק מי שפיר בלי בדיקת דם?
כן. יש מצבים שבהם הצוות הרפואי ימליץ ללכת ישירות לבדיקה אבחנתית, למשל כשיש ממצא באולטרסאונד או סיכון גנטי ידוע.
מה עושים אם בדיקת הדם הראתה סיכון מוגבר?
פונים לייעוץ גנטי, ובהתאם להמלצה שוקלים בדיקה אבחנתית לאימות. אין לקבל החלטה רפואית על סמך תוצאת סקר בלבד. אנחנו מלווים אותך גם בשלב הזה.
מי שפיר מסוכנת?
היא פולשנית וכרוכה בסיכון קטן לסיבוכים. את שיעור הסיכון המדויק מוסר הרופא שמבצע את הבדיקה, כחלק מההסכמה מדעת. אנחנו לא נפרסם כאן מספר, כי זה נתון שחייב להגיע ממי שמבצע את הפרוצדורה.
על בדיקת DaNAcareעל מי שפירמה הבדיקה מגלה ומה לא